בשבת בערב הוא התפרץ, ומיד תושבים משוגעים הגיעו ברגל לאזור. מזג האוויר היה מזוויע עם רוחות של 60 קמ״ש, ברד, והעובדה שההתפרצות קרתה באזור ללא שבילים מסומנים, גרמה לכך שמטיילים שהגיעו לאזור, התבלבלו בהרים והיו בסכנת היפותרמיה ושאיפת גזים רעילים.
אחרי הליכה של 16 קילומטרים בשדה לבה, ירד הלילה על המטיילים, שהגיעו רובם ללא פנסים וציוד מתאים ובאזור אין קליטה סלולרית. חלקם כבר היו באפיסת כוחות. למזלם, הגיעו למקום 140 מתנדבי כוחות ההצלה לעזור להם.
למחרת, היה מזג אוויר עוד יותר זוועתי ואחרי לילה קשה שהמחלצים עברו כשעזרו למטיילים אבודים, הם החליטו למפות את האזור וסכנותיו, וברוחות אדירות ואחרי לילה בלי שינה, הם טוו מסלול בטוח ומעולה שהיום כבר עברו בו אלפי איסלנדים נחמדים. בכביש הקרוב ביותר למקום חנו מכוניות לאורך ארבעה קילומטרים מתחילת המסלול!
ההתלהבות בשיאה ואנחנו פוגשים מאות מטיילים בדרכנו להר. חלקם לא כל כך מודעים לסכנות ועומדים ממש קרוב ללבה, צולים עליה מרשמלו ונקניקיות וחושבים שהם נמצאים בפסטיבל הבומבלה. אתמול, ראיתי שכמה חברים שלי עומדים על אזור קרוב מאד ללוע עצמו, אותו אזור שהם עמדו בו קרס היום ונשטף בלבה.
מלבד הקרבה ללבה, הסכנה בהגעה לאזור התפרצות געשית היא בעיקר שאיפת גזים מסוכנת, SO1 וSO2 שיוצרים בעיקר בעיות נשימה. היום אחהצ, בערך שעה אחרי שחזרתי מההר, המדינה שלחה הודעה שהרוח שינתה כיוון והרף המסוכן (עד 350 חלקיקים) נחצה וכעת עומד על כ-9000 חלקיקים. מיד כל השוהים ירדו מן ההר ושבו לגבולם.