שימו לב, הר הגעש כרגע אינו מתפרץ ואינו פולט לבה כתומה!
טיול להר הגעש Litli-Hrutur שנמצא כשלושה וחצי קילומטרים מאזור ההתפרצות הקודמת של הר הגעש Meradalir, כך שבהליכה לשם תוכלו להשקיף גם על שדות הלבה שהציפו את כל עמק Geldingadalir, תוכלו לראות עדיין חלקים נרחבים מהאדמה המעשנת. האזור נמצא כשעה נסיעה מריקאוויק ו-30 דקות נסיעה מאזור שדה התעופה Keflavik.
מוזמנים לבקר בקבוצת הפייסבוק שלנו, שם אנחנו משתפים בטיפים שימושיים נוספים ולהצטרף לקבוצת הווטסאפ שלנו לתייעצויות לגבי מסלולי טיול, עדכוני מזג אוויר, דרכי גישה להר הגעש ועוד!
ההליכה לאזור ההתפרצות היא הליכה ארוכה, אך לא קשה במיוחד. מדובר בהליכה של כ-10 קילומטר לכיוון, ההליכה מתחילה בשביל מסומן שהוביל בעבר לאתר ההתפרצות הקודמת וממשיכה לאזורים הרריים, מחצית ההליכה היא על שטח שעובד על ידי מכבשים ומחצית ההליכה הינה על סלעים ואבנים לאורך רוב הדרך.
בשלב זה מומלץ להגיע בשעות היום, ההליכה בלילה היא יותר מאתגרת, זו בכל זאת אדמה געשית, ברובה סלעית.
אם הליכה של-20 ק״מ קצת גדולה עליכם, טיסה במסוק להר הגעש המתפרץ באיסלנד היא חוויה לכל החיים. הרפתקה המאפשרת לחוות את הטבע מנקודת מבט חדשה, להתפעל, לצלם ולנצור כל רגע. לכל מי שחושש או מתקשה ללכת ברגל למקום, או רוצה לראות את ההר במלוא הדרה מלמעלה. הטיסה במסוק היא המסע המושלם להר.
איפה חונים? סמוך להר הגעש יש שתי חניות, החניה המערבית (P1) היא קרובה למסלולי A&B המובילים לאתרי ההתפרצות של הרי הגעש Fagradalsfjall וMeradallir מהשנים 2021 ו2022.
החנייה המזרחית (P2) היא החנייה הקרובה ביותר למסלול E המוביל לנקודת התצפית על הר הגעש Litli-Hrutur.
במידה והיא מלאה, תוכלו להמשיך דרום הלאה (על הכביש) ולהגיע לחניות נוספות ורחוקות יותר, אך צריך לקחת בחשבון שמסלול ההליכה ארוך גם ככה, כך שמומלץ להגיע מוקדם ביום, או לחלופין לחכות עד שתתפנה חניה בכדי לשמור על הרגליים!
בכל מקרה בשתי החניות צריך לשלם על החניה, ויש הסברים בשטח עם ההגעה, תוכלו לשלם עם אפליקציית Parka או EasyPark, אם לא תשלמו 1,000 קרונות מראש, צפו לקבל דוח של 5,000 קרונות.
1. יוצאים מהחניה ומצטרפים אל מסלול ההליכה.
תצטרכו לחזור אחורנית כמה עשרות מטרים מהחניה בכדי להצטרף למסלול ההליכה, המסלול בשם Meradalaleið סודר בהתפרצות הקודמת בשנת 2022 ו5.5 הק״מ הראשונים שלו נוחים מאוד להליכה. אתם תלכו לשמאל ההר, מדי פעם תראו שלטים ותוכלו לעקוב אחר השילוט במסלול E, זה המסלול היחיד הפתוח כרגע ויוביל אתכם לנקודת תצפית אל מול ההתפרצות כ20 ק״מ הליכה (הלוך-חזור).
אחרי 5.5 ק״מ (משהו כמו שעה וחצי הליכה) תגיעו לנקודת התצפית על המכתש מההתפרצות של הר הגעש Meradallir, תוכלו לתצפת עליו, לנוח כמה דקות, לאכול כריך ולשתות קצת מים לקראת ההמשך.
כאן תוכלו גם לתת מבט מרוחק (להסתכל שמאלה) על הר הגעש Fagradalsfjall מההתפרצות בשנת 2021.
2. ממשיכים בדרך שעוד לא נסללה.
עכשיו תמשיכו על שביל העפר בעליה שמתפתלת קלות, מדובר בעוד כ3 ק״מ אבל יש אבנים ובולדרים קטנים בדרך ואף על פי שהמרחק קצר יותר הדרך אורכת גם כן כשעה וחצי, לקראת ההגעה לעמדת התצפית תראו תחנת מדידה ואת מצלמת הרשת שצופה על ההתפרצות.
3. הגעה אל הר הגעש המתפרץ
עכשיו כשכל הדרך מאחוריכים, מתחילים ללכת לכיוון ענני העשן, ההליכה מכאן כבר קצרה, לכו בזהירות על האבנים ואם צריך שימו יד על הקרקע בכדי לא לסובב קרסול, ההליכה לא מאתגרת כל כך אבל יהיה מבאס להפצע, בקילומטר האחרון הולכים על משטחי הטחב וזה קצת יותאר מאמץ אז הזהרו! הגעתם בשלום? עכשיו שבו, תשתו קפה, תאכלו כריך ותהנו מהנוף, אנחנו ממליצים להישאר במרחק כמה מאות מטרים ובחלק העליון היות ובחלקו התחתון עשויים להצטבר גזים רעילים, בכל מקרה של סכנה, צוותי ההצלה והבטחון יודיעו על כך למטיילים בשעות הפעילות שלהם, מדובר על 10:00-20:00 לרוב.
שביל C – השביל מטפס על הר Langihryggur (המסלול הירוק) ואורכו כ-4 ק”מ לכיוון (8 ק״מ סה״כ) עד לנקודת התצפית על כל ההתפרצויות, משנת 2021, 2022 ותצפית רחוקה על ההתפרצות העכשיוית של 2023. משביל זה ניתן לראות את ההתפרצות החדשה ממרחק, הליכה על הלבה (מההתפרצויות הקודמות שתפגשו בדרך) מסוכנת ואסור.
חשוב לדעת שמדובר בהליכה לא נוחה, שכן היא בטיפוס ויותר קשה מההליכה המישורית, אם כי יותר קצרה.
שימו לב לרשויות המקומיות ולעדכונים רשמיים כדי להכיר את הפעילות הוולקנית הנוכחית ואת הנחיות הבטיחות.
הגנו על עצמכם: לבשו מסיכה מתאימה, כמו מסכות N95 (היעילות נגד אפר), כדי להפחית את החשיפה לגזים מזיקים ולאפר וולקני.
הקפידו ללכת במסלול כאשר הרוח אינה מעיפה את הגזים הרעילים אל מסלול ההליכה. 
פנו לטיפול רפואי: אם אתם חווים תסמינים כלשהם הקשורים לחשיפה לגזים, פנו לעזרה רפואית ללא דיחוי, יחידת החילוץ וההצלה בשטח ומסייעים בשמחה.
הישארו בטוחים, הישארו מעודכנים ותזהרו!ציוד ובטיחות
חשוב לציין שאזור ההתפרצות הוא אזור מסוכן בו התנאים יכולים להשתנות באופן פתאומי. המשטרה מזהירה אנשים להישאר בקרבת המסלול בשל זיהום הגז. הסכנה גוברת כשהרוח שוככת. לאחר מכן, גזים מסכני חיים יכולים להצטבר בשקעים ויכולים להיות קטלניים. סדקים געשיים חדשים יכולים להיפתח בצורה פתאומית ולכן חשוב להישאר על המסלול.
חשוב מאוד להתלבש בהתאם למזג האוויר, להביא אוכל ונשנושים ולא לשכוח להטעין אאת הטלפונים הניידים. בחלק מהמסלול אין קליטה סלולרית וצריך לקחת את זה בחשבון!
רשימת ציוד להר הגעש:
בכדי לדעת אם מזג האוויר מתאים לעליה להר הגעש, תוכלו לבדוק את האתר הזה.
בכדי לטייל בבטחה ולהמנע משאיפת גזים רעילים במסלול E, צריך להקפיד להגיע בעת שהרוח אינה נושבת לכיוון דרום-מזרח, תוכל לבדוק זאת באתר Vedur, בלחיצה על תחנת מזג האוויר השמאלית והתחתונה, תחנת Grindavik, היא הקרובה והרלוונטית ביותר לרוחות בהר הגעש.
הלבה שתראו בהר זורמת בקצב עשרות קוב והיא לא מסכנת את התושבים באזור. הלבה עתיקה במיוחד – היא מגיעה ממעמקי קרום כדור הארץ. לבה מהסוג הזה נראתה בפעם האחרונה לפני 7000 שנה! בעידן הקרח האחרון.
מיקום והגעה – האיסלנדים פועלים בזריזות ובמתחם הגישה כבר ישנה חנייה מסודרת למאות רכבים. הנסיעה אורכת כ-40 דקות ממרכז רייקיאוויק. עם ההגעה ניתן יהיה לראות את מגרשי החניה משני הצדדים, ההליכה מהחניה המערבית יותר קצרה בערך בקילומטר.
ובכל זאת – לא בכל יום אפשר להגיע להר, צריך לעקוב אחרי ההנחיות של הצוותים המקצועיים בשטח, בחלק מהזמן יש רמות גבוהות מדי של גזים רעילים באוויר או שהרוח משנה כיוון ומהווה סכנה למטיילים ולכן אסור להתקרב.ע
תוכלו ללון בערים סמוכות, אך במרחק בטוח מהר הגעש. אחת מהן היא העיר Keflavik, העיר בה נמצא שדה התעופה וספא הלגונה הכחולה. העיר הזו במיקום מצוין למי שרוצה להגיע לבקר בהר הגעש כיוון שהיא כ-20 דקות נסיעה מהחנייה של ההר וכ-10 דקות נסיעה מהשדה, כך שתוכלו להתחיל את הטיול שלכם באיסלנד בלינה ב-Keflavik, טיול להר הגעש ומשם להמשיך בטיול.
אפשרות נוספת היא לינה בעיר Grindavik שנמצאת גם היא יחסית בסמיכות להר אך אין בה מקומות לינה רבים.
והאופציה השלישית היא לינה ברייקיאוויק, העיר הגדולה ביותר באיזור, במרחק 40 דקות נסיעה ובה היצע המלונות הנרחב ביותר.
איסלנד ממוקמת על הרכס המרכז-אטלנטי, ממש מתחת לאוקיינוס האטלנטי הצפוני, שבו הלוחות האירו-אסיה וצפון אמריקה מתרחקים זה זה מזה. הרכס כולל בקע עמוק העובר לאורך צירו, שממנו מחלחלת לבה מהמעטפת של כדור הארץ. הלבה הזו מתקשה לקרום חדש על גבי שני הלוחות המתפצלים. הלוחות מתרחקים לאורך הרכס בממוצע של כ-2.5 סנטימטרים בשנה על פי המכון הגיאולוגי של ארצות הברית. בגלל כל הנסיבות הללו, איסלנד היא מוקד לפעילות גיאולוגית, לרבות רעידות אדמה תכופות, התפרצויות געשיות וגייזרים (המספקים לאיסלנד אנרגיה גיאותרמית בשפע). במדינה יש יותר מ-200 הרי געש. הפעילות הוולקנית של הרי הגעש הללו היא שיצרה את איסלנד. כיס המאגמה שיושב מתחת לאיסלנד הוא זה שיצר את האי, כאשר לבה חמה עלתה אל פני האוקיינוס, שם התקררה והצטברה בהדרגה לאי שהחל לפני כ-70 מיליון שנה.
כתוצאה מהימצאות בסביבה ייחודית שבה בקע יבשתי ומאגמה משלבים כוחות, איסלנד היא אחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה געשית בכדור הארץ. בממוצע, איסלנד חווה אירוע געשי כל 4 שנים. מאז סוף עידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנים, שליש מכל הלבה שהרי געש יצרו על פני כדור הארץ התפרצה באיסלנד.
אותה פעילות גיאולוגית אחראית גם לכמה מהמאפיינים הדרמטיים ביותר של הטבע האיסלנדי. הנופים ההרריים, שדות הלבה השחורים, חופי החול השחורים, הבריכות הגיאותרמיות והגייזרים, ואפילו הקרחונים נובעים ממשחק גומלין מתמשך בין הפעילות הוולקנית לבין האלמנטים הטבעיים. האבולוציה של האי נמשכת באותם תהליכים שיצרו אותו, כאשר הרי געש מתפרצים כל כמה זמן וסדקים חדשים מופיעים לאורך המדרונות שלהם.
איסלנד ממוקמת על הרכס המרכז-אטלנטי, ממש מתחת לאוקיינוס האטלנטי הצפוני, שבו הלוחות האירו-אסיה וצפון אמריקה מתרחקים זה זה מזה. הרכס כולל בקע עמוק העובר לאורך צירו, שממנו מחלחלת לבה מהמעטפת של כדור הארץ. הלבה הזו מתקשה לקרום חדש על גבי שני הלוחות המתפצלים. הלוחות מתרחקים לאורך הרכס בממוצע של כ-2.5 סנטימטרים בשנה על פי המכון הגיאולוגי של ארצות הברית. בגלל כל הנסיבות הללו, איסלנד היא מוקד לפעילות גיאולוגית, לרבות רעידות אדמה תכופות, התפרצויות געשיות וגייזרים (המספקים לאיסלנד אנרגיה גיאותרמית בשפע). במדינה יש יותר מ-200 הרי געש. הפעילות הוולקנית של הרי הגעש הללו היא שיצרה את איסלנד. כיס המאגמה שיושב מתחת לאיסלנד הוא זה שיצר את האי, כאשר לבה חמה עלתה אל פני האוקיינוס, שם התקררה והצטברה בהדרגה לאי שהחל לפני כ-70 מיליון שנה.
כתוצאה מהימצאות בסביבה ייחודית שבה בקע יבשתי ומאגמה משלבים כוחות, איסלנד היא אחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה געשית בכדור הארץ. בממוצע, איסלנד חווה אירוע געשי כל 4 שנים. מאז סוף עידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנים, שליש מכל הלבה שהרי געש יצרו על פני כדור הארץ התפרצה באיסלנד.
אותה פעילות גיאולוגית אחראית גם לכמה מהמאפיינים הדרמטיים ביותר של הטבע האיסלנדי. הנופים ההרריים, שדות הלבה השחורים, חופי החול השחורים, הבריכות הגיאותרמיות והגייזרים, ואפילו הקרחונים נובעים ממשחק גומלין מתמשך בין הפעילות הוולקנית לבין האלמנטים הטבעיים. האבולוציה של האי נמשכת באותם תהליכים שיצרו אותו, כאשר הרי געש מתפרצים כל כמה זמן וסדקים חדשים מופיעים לאורך המדרונות שלהם.
איסלנד מפורסמת גם בזכות הרי געש נוספים, אחד מהם הוא הר הגעש הקלה. הר הגעש הקלה גם הוא ״התפרצות געשית תיירותית״ כיוון שפורצת ממנה לבה בלבד, ללא נזקים של שיטפונות קרחונים או זיהום משמעותי של האוויר כתוצאה מהאפר הוולקני. משנת 1970 הקלה מתפרץ כל עשור, אך בדרך כלל לשבוע-שבועיים בלבד. הסיבה להתפרצויות הקצרות הללו היא שתאי המאגמה לא צוברים הרבה מאד לחץ, היות והם מתפרצים כל עשור – מה שנחשב לזמן קצר מאד במונחים של הרי געש. ההתפרצות האחרונה הייתה בפברואר 2000.
ההתפרצות בהר הגעש קטלה צפויה להיות דומה להתפרצות Eyjafjallajökull ולגרום לנזק משמעותי באיסלנד ובאירופה. בגלל שטפונות הקרחונים והאפר הוולקני שיאפוף את כל איסלנד ואירופה. ב-1918 האפר הוולקני חסם את השמש והנמיך את הטמפרטורה ב-6 מעלות צלסיוס בכל אירופה . הר הגעש הזה לא התפרץ במאסיביות כבר 104 שנים, היו לו התפרצויות קטנות ולא מזיקות ב-1955, 1999 ו-2011. הפעם הבאה שהוא יתפרץ צפויה, לפי ההערכות להיות מאסיבית במיוחד.
Askja היא קלדרה (לוע שקוע) בהר געש מרכזי בהרי דינג’ג’ופיל. זהו מרכזה של מערכת הרי געש עם סדקים רבים, כולל שורת המכתשים .Sveingjárההרים צצו בהתפרצויות מתחת למכסה קרחון מתקופת הקרח. אסקייה עצמה נוצר, על פי רוב, בסוף עידן הקרח בהתפרצות אפר גדולה שגרמה לשקיעת גג תא המאגמה בלב הר הגעש המרכזי. נותר שקע עגול עמוק שהחל להתמלא בהדרגה בלבה מהתפרצויות עוקבות סביב שפת השקע.
אגם Askja הוא האגם העמוק ביותר באיסלנד עם עומק של יותר מ-200 מ’. הוא נוצר בשנת 1875 כאשר התרחשה התפרצות חזקה בדרום הקלדרה. כמעט 2.5 קילומטרים מעוקבים של חומר וולקני זינקו מהפתח תוך שעות ספורות. התהליך היה דומה לרצף האירועים שיצר את Askja במקור. לאחר ההתפרצות החלה תקרת תא המאגמה לשקוע, ולבסוף נעצרה כמעט 250 מטר מתחת למפלס ההתחלתי שלה. השקע התמלא במי תהום ונוצר אגם אסקייה.
המערכת הוולקנית של Grímsvötn מתחת לכיפת הקרח של קרחון Vatnajökull מוכנה להתפרץ, זו המערכת הוולקנית הפעילה ביותר באיסלנד ב-11,700 השנים האחרונות. כיפת הקרח מעל הר הגעש Grímsvötn ממשיכה להתנפח בעיקר בגלל שמי הקרחונים זורמים לתוך האגמים. הפעילות הססמית גדלה בהדרגהו כל הנתונים מצביעים על כך שהמערכת הוולקנית Grímsvötn מוכנה להתפרץ בשנים הקרובות. תדירות ההתפרצויות ב-Grímsvötn במהלך 1100 השנים האחרונות היא התפרצות אחת לעשר שנים. ההתפרצות האחרונה של ההר הייתה ב-2011, אבל בניגוד להרי הגעש שלא נמצאים מתחת לקרחונים, לא ניתן היה לראות לבה זורמת.
ב-1974 נפתח סדק געשי באמצע העיר היימאיי והר הגעש (החדש) אלדפל החל להתפרץ בסערה. תוך שעות לבה געשה על פני האי, מזרקות לבה השפריצו בגובה רב ופלטו גזים רעילים לאטמוספירה. לא ייאמן, אך איש לא נהרג. הייתה תוכנית חירום למצב כזה, ולמרבה המזל, הודות לכך שהיו סערות בימים שקדמו להתפרצות, כל צי הספינות עגן בנמל, כך שכל אוכלוסיית האי הצליחה להפליג משם במהרה. תושבי האי מצאו מפלט באיסלנד, בעוד שהרשויות האיסלנדיות עשו כל שביכולתן בכדי לעזור ל 5,300 האנשים שהיו באי לשוב הביתה. הרשויות ביצעו שאיבת מים מאסיבית, השפריצו אותם על הלבה, הצליחו להאט אותה ולשנות את הכיוון שלה כך שהיא לא תחסום את הנמל ואת האפשרות של האנשים לברוח מהאי.הפעולה החדשנית, שלא הייתה בשימוש בעבר, הייתה יעילה במיוחד בכל הנוגע להגנה על הנמל. בשלב מסוים נראה כי ההתפרצות תסגור אותו כליל, ותשמיד לחלוטין את כלכלת האי, אך על ידי ריסוס הלבה במי ים, הנמל של איי ווסטמן ניצל. כשהסתיימה ההתפרצות, האי התאושש לאיטו עד כדי ש-85 אחוזים מאוכלוסיית איי ווסטמן חזרה לביתה. מאז איי ווסטמן הפכו ליעד תיירותי פופולרי וההתפרצות של הר הגעש היא כמובן אתר עלייה לרגל מעניין במיוחד.
מכתשי לאקי, באיסלנדית Lakagígar הם סדרה של מכתשים שנוצרו באחת מההתפרצויות המעורבות הגדולות בעולם בהיסטוריה המתועדת. סדרה מתמשכת זו של התפרצויות פלטה כמות עצומה של לבה וכמויות נכבדות של אפר וולקני המשתרע 25 ק”מ על פני האזור שממערב לכיפת הקרח. ההתפרצות החלה ב-8 ביוני 1783 בקצה הדרום-מערבי של הסדק. לבה זרמה על פני האדמה המישורית והרסה מספר רב של חוות, ונעצרה ממש מחוץ לעיירה הקטנה קירקיובאיירקלוסטר ב-20 ביולי. לאחר מכן פרץ החלק הצפון-מזרחי של הסדק. מה-29 ביולי ועד לסוף אוקטובר, לבה זרמה לאורך מסלול הנהר Hverfisfljót ולרוחב האזור הכפרי בשתי הגדות. למרות שהפעילות הוולקנית החלה אז לדעוך, ההתפרצות לא הסתיימה סופית עד פברואר 1784. השטח הכולל של שדה הלבה שנוצר הוא 565 קמ”ר והנפח המשוער של חומר וולקני הוא למעלה מ-12 קמ”ר.
הר הגעש הרעיל את כל סביבתו בגלל האפר הוולקני שהרס את היבולים באירופה, הסתיר את השמש וגרם למותם של החיות ובני האדם, שמתו ברעב. מתוך 50,000 אנשים שהתגוררו אז באיסלנד, מתו 10,000 איש כתוצאה מההתפרצות של לאקי ועוד מיליונים מתו באירופה
אחד הדברים המרשימים ביותר שמטיילים חווים במהלך ביקור באיסלנד, הוא המגוון העצום של תופעות הטבע המרשימות במדינה המדהימה. בין חופים מרשימים, צוקים, הרי געש ותופעות גיאוטרמיות רבות נוספות, אין ספק כי איסלנד גדושה באתרי טבע מרהיבים. בכתבה זו, נספר לכם על פנינה חבויה, שנמצאת לה הרחק בקצה הפיורדים המזרחיים, אך בהחלט שווה את תשומת הלב שלכם: מערת Páskahellir.
איסלנד עשירה בכל כך הרבה תופעות טבע נפלאות, עם נופים מרהיבים ומקומות רבים שלעתים קשה להאמין שנמצאים איתנו על אותה הפלנטה. מעבר לכך, אחד הדברים המיוחדים ביותר עבור מטיילים באיסלנד, הוא הסיפורים שעומדים מאחורי כל התופעות המרשימות. בתור אי עשיר בתרבות ופולקלור ייחודיים, כמו גם תנאי טבע יוצאי דופן, לא תתקשו למצוא בו מקומות אשר מספרים סיפורים מרתקים. כאן, אנו נספר לכם על סלע Hvitserkur, שהוא בדיוק מקום מסוג זה, אשר משלב בין מראה עוצמתי ויוצא דופן, סיפורי עם ותופעה גיאולוגית מיוחדת.
הנמל של הוסאוויק (Husavik) בצפון איסלנד הוא הנמל הכי מוצלח לצפייה בלוויתנים. כמעט בכל סיור לוויתנים שיוצא מהאזור הזה – אפשר לפגוש בלוויתנים. בנוסף, באזור הזה מסתובב לו במהלך הקיץ הלוויתן הכחול, החיה הכי גדולה בטבע, שיכולה להגיע ל-33 מטרים ו-200 טונות (!!!).
