חצי האי סנייפלסנס
מכתש Grábrók
ביקור בהר הגעש הקטן, שהוא אחד המכתשים הנגישים והנוחים ביותר לביקור באיסלנד, מכתש Grábrók, שהוא אמנם מכתש קטן יחסית, בהחלט מהווה נקודה נהדרת לביקור.
רבים לא יודעים זאת, אבל ההתיישבות האנושית הראשונה באיסלנד התקיימה עוד לפני הוויקינגים, כאשר מעט נזירים אירים התיישבו באי, ככל הנראה כמה עשורים קודם לכן. אחת העדויות לכך נמצאת בספר ההתיישבות, בו מתואר כיצד הנזירים השאירו אחריהם ספרים איריים, פעמונים וצלבים, לפני שברחו מאיסלנד עם הגעת הוויקינגים.
למרות שההתיישבות הוויקינגית הפורמלית באיסלנד החלה בשנת 874, היא נגלתה לנורדים כמה עשורים קודם לכן. תהליך גילוי האי מתואר גם הוא בספר Landnámabók, בו מסופר כיצד המתיישב הראשון, נאדוד הוויקינג, הגיע לאיסלנד. לפי הסיפור, בתחילת המאה ה-9, נאדוד סטה ממסלולו כשהפליג מנורבגיה חזרה לביתו באיי פארו. כשהבחין באי עם ההרים המושלגים, הוא נתן לו את השם Snowland. לפי הסיפור, הוא התיישב ליד פיורד Reyðarfjörður, אך עזב תוך שנה לנורבגיה.
מספר שנים לאחר מכן, מסופר על גארדאר סווווארסון (הידוע גם בשם גארדאר השבדי) שעשה את דרכו לאיסלנד. גארדאר התגורר באי הדני זילנד ושמע על מסעותיו של נאדוד לארץ השלג המסתורית. אמו, שהייתה קוסמת, דחקה בו ללכת ולחפש את הארץ המסתורית. בעצתה, גארדאר הקיף את איסלנד, קבע שהיא אכן אי, ושהה חורף בחוף הצפוני לפני שהפליג חזרה הביתה. בתקופה זו, גארדאר קרה לאיסלנד על שמו, והיא הייתה ידועה בתור “האי של גארדאר”.
לאחר מכן, הגיע Hrafna-Flóki Vilgerdarson, שידוע בשם “פלוקי”, שהפליג מנורבגיה כדי למצוא את האי של גארדאר בערך בשנת 860 בתקווה להקים בו מושבה חדשה. האגדה מספרת שהוא הביא שלושה עורבים שיעזרו לו למצוא את מיקומו המדויק של האי. הראשון סרב לעזוב את הספינה, השני עף ממנה ואז חזר אליה במהירות, אבל השלישי הוביל אותם בבטחה אל האי. עם זאת, המסע של פלוקי הסתיים באסון, כאשר הוא איבד את בתו לים בדרך ליישוב החדש. כשהגיע, אנשיו לא הצליחו לייצר חציר וכל הבהמות שלו מתו מרעב. נוסף על כך, פלוקי נאלץ להישאר על האי זמן רב יותר ממה שתכנן בגלל קרח שחסם את הגישה לפיורד ממנו היה צריך להפליג. בשל כך, ובצל החוויה הקשה שלו על האי, הוא קרא לו איסלנד – וכך חקק את שמו עד היום.
ההתיישבות הרשמית של איסלנד החלה בשנת 874, כאשר מרבית המתיישבים הוויקינגים הגיעו מנורבגיה, לצד מעטים שהגיעו גם מדנמרק ומשבדיה. המתיישב הראשון על האי היה Ingolfr Arnarson, ששאב השראה מסיפורי המסעות לאיסלנד, והחליט לשוט אליה עם אחיו למחצה.
לפי הסיפור, Ingolfr קבע את מיקום ההתיישבות המדויק שלו בתוך איסלנד בכך שהשליך שני עמודים מגולפים מעל הסיפון ונשבע שיתיישב בכל מקום בו ינחתו העמודים. הוא הפליג לאורך החוף עד שנמצאו העמודים, במקום שהוא כינה כרייקאוויק, ועם השנים הםל לעיר המרכזית ולבירת איסלנד.
בעקבותיו, בין השנים 874-930, הגיעו לאיסלנד בין 10,000-20,000 מתיישבים, במה שנחשב לתקופת ההתיישבות הוויקינגית על האי. הם הגיעו לאיסלנד ממגוון סיבות, כאשר רבים ברחו מהשלטון האכזרי של המלך Harald Fairhair בנורווגיה. המתיישבים התפזרו במעל לאלף נקודות התיישבות שונות, ובתוך 60 שנה כל שטחי האי חולקו בין המתיישבים השונים.
הספר, שמחולק ל-5 חלקים וכולל מעל למאה פרקים שונים, עוקב אחרי 435 המתיישבים הנורווגיים הראשונים שהתיישבו באיסלנד. הוא מתאר את מקום התיישבותם, כמו גם את עץ המשפחה שלהם עד למאה ה-12. מעבר לכך, הספר כולל גם סיפורים קצרים שמתארים את צורת החיים בתקופה זו, ואת השורשים הנורווגיים של כל אחד מהמתיישבים.
כך, למעשה, הוא מהווה מעין עץ משפחה אדיר מימדים, שעוקב אחר משפחות רבות למשך תקופה של מאות שנים. במצטבר, הוא כולל מעל ל-3,000 שמות שונים, ומציין מעל ל-1,400 מקומות התיישבות שונים ברחבי האי. לאורך השנים, חלק גדול מאוד מהסאגות האיסלנדיות, שמהוות חלק משמעותי ביותר בתרבות האיסלנדית עד היום, הינו לקוח מתוך Landnámabók, מה שמראה את התפקיד החשוב שהוא ממלא בתרבות המקומית גם בימינו.
כיום, עדיין לא ברור לחלוטין מהו העותק המקורי של Landnámabók, כאשר לא ידוע האם הוא נכתב כעותק אחד או מהווה אוסף של כמה ספרים נפרדים. עם זאת, כתיבת התוכן המקורי של Landnámabók מיוחסת לכרוניקאי Ari Thorgilsson, שחי בין השנים 1067–1148 ונחשב לכרוניקאי המוביל של תקופת ימי הביניים באיסלנד.
לאורך השנים, הספר יצא שוב ושוב בגרסאות מעודכנות, ששחזרו באופן כמעט מלא את 5 כתבי היד המקוריים של הספר. בשל חשיבותו ההיסטורית, בשנת 1972 יצאה גם גרסה של Landnámabók באנגלית.
Landnámabók ייתן לכם הצצה מעניינת ביותר אל החיים באיסלנד בתקופת התיישבות, והגרסה שלו באנגלית הינה באורך 159 עמודים, כך שהוא לא נחשב לספר ארוך במיוחד. עם זאת, מרבית הספר כולל פרטים יבשים ושמות של מקומות ומתיישבים. לכן, אם ברצונכם לקרוא ספרים שיעשירו את חווית הטיול שלכם באיסלנד וייתנו לכם מידע על התרבות וההיסטוריה האיסלנדית, זה ככל הנראה לא המקום הטוב ביותר להתחיל ממנו.
אם תרצו ללמוד יותר על ההתיישבות הוויקינגית באיסלנד בזמן הביקור שלכם במדינה, תוכלו לעשות זאת במגוון דרכים. אחת הטובות ביותר היא לבקר בתערוכת ההתיישבות האיסלנדית, שהינה חלק ממוזיאון העיר רייקאוויק העשיר.
ביקור בהר הגעש הקטן, שהוא אחד המכתשים הנגישים והנוחים ביותר לביקור באיסלנד, מכתש Grábrók, שהוא אמנם מכתש קטן יחסית, בהחלט מהווה נקודה נהדרת לביקור.
ללא ספק, מוקד המשיכה העיקרי לאיסלנד הוא הטבע העוצמתי והמדהים שלה. עם זאת, כל מי שמבקר בה, מבין מהר מאוד כי יש הרבה מעבר לכך באי המיוחד. בין היסטוריה מרתקת, תרבות מיוחדת וסיפורים מעניינים, אם רק תחפשו, תמצאו בקלות רבה שלל מקומות אשר יוסיפו עומק רב לטיול שלכם במדינה הנפלאה. ללא ספק, אחת הדרכים הטובות ביותר לכך, היא לבקר במוזיאונים הנהדרים במדינה, ובפרט בעיר רייקאוויק. בכתבה זו, ניתן לכם את כל המידע הרלבנטי על המוזיאונים המומלצים ביותר בעיר.
Krosslaug – ביקור במעיינות החמים הנפלאים בפיורדים המערביים, פנינת טבע חבויה וייחודית.